פסק-דין בתיק תא"מ 6695-04-11

1.         התובעת מבקשת להתפצות בגין נזקי רכוש לרכב מסוג רנו קנגו השייך לה שהיה מעורב בתאונת דרכים ונפגע ביום 8.4.06 בצומת עירון.

2.         לגרסת התובעת, הנתבע 1 (להלן- " הנתבע ) סטה לפתע לנתיב נסיעת הרנו ופגע בצידו הימני של הרכב.התביעה הוגשה כנגד הנתבע  כמי שפגע ברכב וכנגד מבטחת אחריותו. האחרונה הגישה כתב הגנה אך בשמה, וטענה כי הכיסוי הביטוחי הכפוף לפוליסה מותנה בהוכחת זהותו של הנהג ברכב הפוגע בעת התאונה, שכן מבוטחה לא ידע לומר מי מהמשתמשים ברכב נהג בו בעת התאונה. עוד הוסיפה וטענה להעדר כיסוי ביטוחי, אם יוכח, כי הנתבע נהג ברכב הואיל ובמועד התאונה היה פסול מלנהוג בשל פסילת רישיונו.

3.         ביום 10.8.12 ניתן פס"ד בהעדר הגנה כנגד הנתבע ולקראת הישיבה המקדמית הגישה הנתבעת 2 גם את פסה"ד המרשיע של ביהמ"ש לתעבורה בפ"ת ביום 2.2.06 שניתן בהעדר ועפ"י גזר הדין, בין היתר, נפסל רישיון הנהיגה של הנתבע לתקופה של 3 חודשים.

4.         ב"כ הנתבעת 2 ביקשה לדחות את התביעה כנגד הנתבעת הנ"ל לאור שני פסה"ד שניתנו כנגד הנתבע. הואיל והוכח לטענתה כי הנתבע נהג בזמן פסילה במועד התאונה וניתן כנגדו פס"ד על פי התביעה גם בתיק זה, שהפך חלוט, לא עומד לנתבע הנ"ל כיסוי על פי הפוליסה ודין התביעה כנגדה להדחות.

לטענת ב"כ התובעת, בהעדר ראיות אחרות מצד הנתבעת, כפי שהצהירה באת כוחה, יש ליתן פסק דין כנגדה הואיל ולא עמדה בנטל המוטל עליה עפ"י הפסיקה להוכחת פטור מכיסוי ביטוחי בכלל, ואת דבר ידיעתו של הנתבע אודות דבר הפסילה, בפרט. לדבר יש חשיבות במיוחד כשבנסיבות המקרה הופקד רישיונו של הנתבע רק כשנה לאחר גזה"ד. לפיכך בהעדר ראיה על ידיעת הנתבע על פסילתו מלהחזיק רישיון נהיגה, הרי יש לקבוע שלא נסתרה ההנחה כי נהג ברישיון.

5.         הצדדים בפועל לא היו חלוקים לעניין נסיבות התאונה כי אם בשאלת הכיסוי הביטוחי. ובעניין אחרון זה נתגלעה המחלוקת בשאלה, על מי חל נטל ההוכחה לאי קיום תנאי הפוליסה.

דיון

6.         אין חולק כי הנטל להוכחת פטור מכיסוי ביטוחי חל על הנתבעת שחבותה קמה מכח הפוליסה. כזכור, לטעת הנתבעת, הכיסוי הביטוחי תקף רק כאשר המבוטח, שנהג ברכב הינו בעל רישיון נהיגה ולא נפסל מלהחזיק בו בעת התאונה.

יודגש, כי ב"כ הנתבעת ויתרה על ניהול ההוכחות ע"י התובע עת שקיבלה את העובדה כי בהנתן פס"ד בהעדר כנגד הנתבע, הוכח כי נהג ברכב ופגע ברכב התובעת. משכך, היה עליה להוכיח את הפטור מכיסוי ביטוחי.

הפטור עליו נסמכה הנתבעת 2 נעוץ כאמור בעובדה שהוכחה לטענתה כי הנתבע נפסל מלהחזיק רישיון נהיגה במועד התאונה.

7.         ב"כ התובעת טען כי הנתבעת לא הרימה את מלוא הנטל המוטל עליה, שהרי עליה להוכיח בנוסף את דבר ידיעתו של המבוטח על הפסילה. לביסוס טענה זו היפנה לע"א (ת"א) 3374/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית ואח' (1.9.08) שבמסגרתו קבע הרכב שופטי ביהמ"ש המחוזי בת"א כי לצורך שלילת כיסוי ביטוחי נדרש המבטח להוכיח ידיעה ממשית בדבר פסילת רישיון נהיגה כנדרש עפ"י סעיף 67 לפקודת התעבורה ואין די בידיעה קונסטרוקטיבית כדי להצדיק שלילת כיסוי.

            ביהמ"ש המחוזי נדרש לקביעה הנ"ל בדונו בסעיף 7 (5) לחוק הפיצויים לנפגעי ת"ד ומצא כי לאור תכליתו הסוציאלית של החוק יש להמנע מלהרחיב את דרישת הידיעה לכדי ידיעה קונסטרוקטיבית. ביהמ"ש התלבט בשאלת החלה אוטומטית של נורמות המשפט הפלילי על המשפט האזרחי והחיל את הלכת ביהמ"ש העליון בע"א 11924/05 שומרה בע"מ נ' עזבון המנוחה בתיה עמי ז"ל (20.6.07) לעניין פרשנות סעיף 7 לחוק הפלת"ד בדבר הצורך של הנהג בידיעה בפועל על עונש הפסילה ע"מ שיחשב כמי שנהג בעת פסילה.

8.         במספר רב של פסקי דין נקטו בתיהמ"ש השלום בגישה המחילה את הלכת ביהמ"ש העליון בפרשת שומרה (ע"א 11924/05) בתביעות בגין נזקי רכוש.

כך בת"א (ת"א) 50363/05 פ. אהרן שיווק חלפים בע"מ נ' ויצמן (24.2.08), תא"מ (אש') 6599-08-12 קסניה שפירו נ' דוד מועלם (14.3.13) ועוד. בפסה"ד האחרון סבור היה ביהמ"ש כי אין סיבה לקבוע כלל נוקשה יותר בתביעת רכוש מאשר בתביעת נזקי גוף ולאפשר למבטחת להתנער מאחריותה.

9.         חובתה של הנתבעת 2 כמבטח במקרה שלפני והיקפה מבוסס בראש ובראשונה על פי הפוליסה. מיותר לציין, כי הנתבעת לא טרחה כלל להגיש הפוליסה או להציג את תנאי ההחרגה של הכיסוי הביטוחי. עם זאת ,הואיל וב"כ התובעת לא חלק על העובדה הנטענת, כי בהעדר רישיון נהיגה אין על פי הפוליסה כיסוי ביטוחי, התמקדה המחלוקת כאמור בשאלת נטל ההוכחה להוכחת הנהיגה בידיעה על פסילת רישיון הנהיגה.

10.        כשלעצמי, הרציונל בשני סוגי התביעות של נזק גוף ונזק רכוש הוא שונה, ולכן ההצדק להטלת נטל הראיה על המבטחת במקרה דנן חל לטעמי, משום נסיבות המקרה על פיהן ספק ניכר עולה באשר לידיעת הנתבע על פסילת רישיונו וקשה להחיל כאן ידיעה קונסטרוקטיבית. יוזכר, כי התאונה אירעה כחודשיים לאחר מתן גזה"ד בהעדר (2.2.06), בעניין פסילת הנתבע מלהחזיק הרישיון, ואילו הפקדת הרישיון על ידו בוצעה רק ב-22.11.07.

            ספק זה פועל לטובת התובעת, ועל כן אם לא הוכיחה הנתבעת כי הנתבע ידע על הפסילה עובר לנהיגה במועד התאונה לא תשמע בטענה כי היא פטורה מכיסוי ביטוחי.

11.        כזכור, הנתבעת לא חלקה גם על גובה הנזק, ועל פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, נישום הנזק בסך של 5,124 ש"ח. בנוסף הוכח כי שולם שכר השמאי בסך 400 ש"ח.

לסיכום